אני גרה בבית צבעני וחם העומד בקצה יער, בקו הבתים האחרון של הישוב.
בלילה הראשון שהגענו לביתנו החדש בישוב ההולך ונבנה נעטפנו בחושך סמיך והרגשנו,
שהגענו לקצה העולם, רחוק מהציביליזציה, למרות שרק 20 ק"מ הפרידו בין דירתנו ברחובות
לבית שבנינו בקצה היער.
בתחושה של ניתוק מהעולם, טיפסתי במדרגות הלולניות אל הגג
והנה שם רחוק מעבר לגוש האפל של העצים ראיתי אור רחוק.
הלמות ליבי החרד שכחה, "הצווליזציה לא רחוקה מדי" לחשתי לעצמי.
ירדתי מהגג אל הבית החדש והצלחתי להירדם.
המגורים בבית החדש בקצה היער הפכו להרפתקה של גילוי השפעתם של המרחבים וחילופי
העונות על חיינו. הלכנו בשבילים שלא היכרנו פגשנו צבאים, תנים,
שלווים שברחו מאתנו בקרקורי בהלה.
גלינו שבלילות ירח מלא אפשר לכבות את המנורות בבית
וליהנות מאורו הכסוף של הירח, ששטף את הבית כולו באור שכולו קסם.
ישנו עם חלונות פתוחים כשמשבי רוח ענוגים מילאו את הבית בלילות הקיץ וגילינו את אור הכוכבים,
אשר לא הורגשו כלל ברחובות העיר המוארת.
התחלתי לשטף חברים בקסם הבית והיער.
יצאנו בקבוצות קטנות לטיולים לאור הירח ביער.
התפעלנו מכך שכול אבן קטנה בהקה לבנה באור הירח והעצים, כמו צולמו ברנטגן ושדרתם
נגלתה לעין – גזעים וענפים כהים ומחטי האורנים כאילו נעלמו בחשכת הליל.
ויום אחד עלה על דעתי ליצור ערב לחברים "צלילים וסיפורי מסע"".
ביקשתי מחברתי החלילנית רותי לחבור אלי לערב בו אספר סיפורי מסע בעולם ובשבילי החיים ואף האורחים
יספרו סיפורי מסע משלהם.
רותי ליוותה את הסיפורים בצלילי קסם מחליל הצד שלה.
בהרמוניה מופלאה תחת מליון כוכבים, בגובה צמרות העצים, ישבנו על מחצלות על הגג
והקסם נמסך בלבבות, כשהסיפורים והצלילים המלטפים הפילו מחיצות בין אנשים, שלא
הכירו זה את זה קודם לכן.
יצרנו עוד ערבים של סיפורים וצלילים ואחד קסום במיוחד היה בט"ו באב –
"צלילים וסיפורי אהבה" ואתן לדבריה של דליה לסכם את קסמו של אותו לילה:
"הקונצרט של הצרצרים, הירח,
הניחוח של היער
שהצללית שלו על רקע השמיים…
ואנשים במעגל
בשלבים שונים של פתיחות
והחליל מלטף
ורחל מחממת את הלב."
WhatsApp us